בית הדין הארצי לעבודה לביטוח הלאומי: תמיכה משפחתית (או אחרת) ללא תמורה, אינה הכנסה לעניין חוק הבטחת

ביום 17.5.18 פסק בין הדין הארצי לעבודה, בהרכב מורחב, כי תמיכה משפחתית אינה נחשבת כהכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה, ללא קשר לדרך שבה היא משולמת, במידת קביעותה וכיו"ב (עב"ל 17457-08-14).

מדובר בחמישה ערעורים כנגד פסיקת בית הדין האזורי לעבודה - הביטוח הלאומי שלל את גמלת הבטחת ההכנסה של חמישה מבוטחים בטענה שקיבלו סיוע משפחתי, המבוטחים פנו לבית הדין הארצי לעבודה, אשר פסק לטובתם, ואילו הביטוח הלאומי הגיש את ערעורו לבית הדין הארצי לעבודה.

רקע

1. בחוק הבטחת הכנסה נקבע בסעיף 9(א) כי הכנסה היא "הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות גמלה, תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית, דמי מזונות וסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

2. סעיף 17 לתקנות הבטחת הכנסה קובע מהם תשלומים שאינם הכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה. התקנה אינה מציינת תמיכה משפחתית בתשלומים הנ"ל.

3. הביטוח הלאומי טען שסיוע משפחתי נופל להגדרת סעיף 9(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה - "סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

4. בשנת 2015 פסק בית הדין הארצי כי על הביטוח הלאומי לעדכן נהליו ,כך שלא תישלל הבטחת הכנסה ממי שמקבל מקרוביו סיוע לצורך תשלום שכר דירה.

5. בעקבות פסק הדין הנ"ל, פרסם הביטוח הלאומי חוזר ובו צוין כי תמיכה בתשלום שכר דירה של עד 5,000 ש"ח בחודש, אין בה כדי לשלול את הגמלה.

דיון

הביטוח הלאומי טען שהבטחת הכנסה היא מוצא אחרון למי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו, והמונח הכנסה רחב ואין ליצור הבחנה בין סוגי ההכנסות, כולל סיוע משפחתי. לראיה, ציין הביטוח הלאומי את פס"ד דנה אורן ובו נקבע כי תמיכה משפחתית קבועה תובא בחשבון כהכנסה.

המשיבים טענו כי כי עליית יוקר המחיה הביאה למצב שבו גמלת הבטחת הכנסה אינה עונה על הצרכים הבסיסיים הנדרשים לקיום בכבוד, ולכן סיוע נוסף מבני משפחה או עמותות היא חיונית, ובגדר הכרח לקיום בכבוד.

החלטה

1. בית הדין קבע כי סיוע משפחתי/קהילתי אינו נכלל בהגדרת הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה - אין זו הכנסת עבודה, משלח יד, עסק, ריבית וכיו"ב. ההכנסה גם אינה עונה להגדרת הכנסה מקצבה/מלוג/אנונה, שכן שלושת אלה משולמים מכוח חובה חוקית/חוזית, ואילו סיוע משפחתי ניתן מתוך רצון טוב ומחווה אנושית.

2. לדעתו של בית הדין אין בסמכות הביטוח הלאומי לקבוע תקרה כלשהי לתמיכה או לקבוע לגביה כל סייג אחר.

3. בית הדין פסק שאין לפעול לפי חוזרי הביטוח הלאומי לעניין זה (ככל שסותרים את עמדת בית הדין).

4. בית הדין קבע שיש לפעול בהתאם להלכה זו והיא תיכנס לתוקף מתחילת החודש שלאחר מתן פסק הדין (יוני 2018). כמו כן, קבע בית הדין כי ההלכה בתוקף גם לגבי תביעות עומדות בערכאות שיפוטיות נכון ליום מתן פסה"ד.

בהתאם לנ"ל, הוציא הביטוח הלאומי בתאריך 27.5.18 חוזר מיוחד המאמץ את החלטת בית הדין - ראו כאן.

לשאלות בנושא זה, בכל נושאי המיסוי, הביטוח הלאומי ודיני עבודה - הנכם מוזמנים לקבוצת "שואלים רואה חשבון" בפייסבוק.