מהפיכה - בית הדין הארצי לעבודה התיר למעסיק לקבל איכון טלפון נייד של עובד, גם ללא חתימה על הסכמה מפור

העובדות

מדובר בעובד (סוכן מכירות) אשר פוטר מעבודתו בשל אי שביעות רצון מתפקודו המקצועי, ובשל אי אמינות בנוגע לניצול זמן עבודתו. לאחר פיטוריו, הגיש תביעה לתשלום שעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי בעבור פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי עבודה, הפרשי שכר וכיו"ב.

בכתב ההגנה, טען המעסיק שהעובד השקיע זמן ומאמצים בעבודה נוספת, תוך כדי העבודה אצלו, ועל מנת להוכיח טענתו זו הגיש בקשה לקבלת דוח איכון לטלפון הנייד של העובד למשך חודשיים ולכל משך שעות היממה. בית הדין האזורי דחה את בקשתו של המעסיק בטענה כי אישור בקשה כאמור תפגע באופן לא מידתי בפרטיותו של העובד.

המעביד הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תוך כך שעדכן את בקשתו לקבלת איכון של הטלפון הנייד לאותה תקופה (חודשיים אחרונים להעסקתו של העובד), אך בין השעות 06:00 ל-20:00 בלבד.

הכרעה ודיון

ביה"ד הארצי לעבודה בחן את בקשתו של המעסיק אל מול הזכות לפרטיות, אשר זכתה באופן מפורש להגנה כזכות פרטיקולרית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כמו כן בחן ביה"ד הארצי את הזכות לפרטיות בעידן הטכנולוגי - "נראה ברור לכל כי האמצעים הטכנולוגיים המודרניים נותנים בידי בעלי הגישה אליהם - בין אם המדינה ובין אם אנשים פרטיים - כלים רבים ומתוחכמים יותר לחדור למחוזות פרטיותו של אדם שנחשבו בעבר כמעט בלתי נגישים...מן העבר השני, ובמקביל, מעניקה הטכנולוגיה גם כלים המאפשרים הגנה גדולה יותר על הפרטיות, תוך אפשרות לטשטוש הזהות במרחב הוירטואלי וביצוע פעולות בעולם שבעבר חייבו חשיפה מלאה".

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הזכות לפרטיות היא יחסית - מצד אחד, הזכות לפרטיות, ומצד שני - יעילות הדיון, הוגנות וחקר האמת.

בנוסף, קבע ביה"ד הארצי רשימת שיקולים שיש לבחנם בשאלת איזון בין הזכות לפרטיות לבין צו הגילוי:

1. מבחן הרלבנטיות - האם איכון הטלפון הנייד רלבנטי לדיון - במקרה זה, התשובה חיובית, מאחר ומהעסיק טען שפיטורי העובד נעשו על רקע עבודה פרטית שביצע העובד במהלך עבודתו אצלו. כמו כן, העניין רלבנטי גם לשאלה האם העובד אכן עבד שעות נוספות.

2. היקף הגילוי - המעסיק צמצם את בקשתו לחודשיים האחרונים של משך העסקתו של העובד ולשעות בין 06:00 ל-20:00, וביום שישי בין 06:00 ל-14:00. ביה"ד הארצי ציין כי הוא תומך בעמדת בית הדין האזורי לעבודה, אשר שלל את בקשת המעסיק לקבל איכון סלולרי למשך כל שעות היממה, כי אז היקף הגילוי חורג מהאיזון הנדרש ואינו מידתי. לדעתו של ביה"ד הארצי הבקשה מוגבלת בזמן ובשעות, ולכן מדובר בבקשה מידתית.

3. סוג המידע - זיקתו לבעל דין - המידע נושא צו הגילוי מתייחס לבעל דין בהליך, ולא לצד שלישי להליך. בבחינת הזיקה לבעל הדין יש לקחת בחשבון כי המידע הנאגר באמצעות מכשיר טלפון נייד, ניתן לעובד על ידי מעסיקו, וזאת לצורך עבודתו, ולא במכשיר טלפון פרטי השייך לעובד והעובד עושה בו שימוש לצורך עבודתו.

4. אופן מסירת המידע: נקודת האיזון הראויה היא בהעברת נתוני האיכון קודם כל לעובד, אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף. אולם, להשחרה צפויה להיות משמעות ראייתית, שכן משמעותה היא הודאה בכך שבעת זו לא היה העובד במקום הקשור לעבודתו. בדרך זו רק המידע שהעובד בחר לגלותו יגיע לידי המעסיק, ויש בידו לסנן מסירת מידע עודף. נציין כי אופן מסירת מידע זו תורמת למזעור הפגיעה בפרטיות, שכן ההנחה היא כי בשעות העבודה שוהה העובד במקומות לצורך עבודתו ובמסגרת תפקידו שאינם מצויים בליבת הזכות לפרטיות כלפי המעסיק, וזהו המידע שעתיד המעסיק לקבל.

בשולי הדברים צוין כי מסירת דו"חות איכון למעסיק אינה מהווה תחליף לחובותיו בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר וסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, בכל הקשור לקיום דו"חות נוכחות מסודרים במקום העבודה. ההחלטה במקרה זה מוגבלת לנסיבותיו של המקרה בו מדובר בעובד אשר עבודתו מתבצעת מחוץ לחצרי המעסיק ומאופיינת בניידות גבוהה מאתר לאתר.

בהתאם לארבעת השיקולים שפורטו לעיל, קיבל ביה"ד הארצי לעבודה את ערעורו המעסיק (הצו לחברת הסלולר אושר). ניתן ביום 04.03.02018.

נשמח לסייע בשאלות בנושא הנ"ל, בנושאים אחרים בדיני עבודה ובנושאי מיסוי בקבוצת "שואלים רואה חשבון" בפייסבוק.