שלילת גמלה בשל אי דיווח על שינוי מעמד בביטוח הלאומי - פסק דין שכל עצמאי חייב להכיר

לאחרונה, דחה בית הדין הארצי לעבודה, את תביעתו של של עורך דין עצמאי, אשר תבע מהביטוח הלאומי דמי פגיעה, אך לא הסדיר בטרם עת את מעמדו כעובד עצמאי. הקדמה

סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי (פרק ח' - ענף נפגעי עבודה) קובע כי "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".

מהו "עובד עצמאי"? - מי שעוסק במשלח יד, ואיננו עובד (משמע, שכיר) והוא אחד מאלה:

א. עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע. ב. הכנסתו החודשית הממוצעת לא פחתה מ-50% מהשכר הממוצע במשק (4,953 ש"ח נכון לשנת 2018).

ג. עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע והכנסתו החודשית הממוצעת לא פחתה מ-15% מהשכר הממוצע במשק (1,486 ש"ח נכון לשנת 2018).

העובדות מדובר בעורך דין שכיר, אשר נרשם בשנת 2014 בביטוח הלאומי גם כעצמאי שאינו עונה להגדרה. הביטוח הלאומי, כנהוג במקרים אלה, שלח למבוטח מכתב פתיחת תיק ובו ציין כי המבוטח עונה להגדרת עצמאי שאינו עונה להגדרה, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה, וכי אם יחול שינוי בהיקף שעות עבודתו ו/או ההכנסה שלו, עליו להודיע על כך ללא דיחוי לביטוח הלאומי. בשני מכתבים נוספים בשנת 2016 חזר הביטוח הלאומי על האמור לעיל.

במקביל, וללא קשר, ניהל המבוטח התכתבות אחרת עם הביטוח הלאומי בנוגע לתאונת עבודה משנת 2005, ובהתכתבות זו ציין כי כיום הוא עובד כעורך דין עצמאי ובנוסף, העביר דוחות מע"מ עד וכולל לחודש פברואר 2016.

בתאריך 28.6.16 שלח המבוטח דין וחשבון רב שנתי ובו הצהיר על מעמד "עצמאי". כמו כן, בתאריך 22.7.16 הגיש המבוטח תביעת פגיעה בעבודה בשל אירוע מיום 9.6.16. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו משום שסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי על המבוטח להיות רשום בעת הפגיעה כעובד עצמאי (ראו לעיל), דבר אשר לא התקיים. המבוטח הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. תביעה זו נדחתה והמבוטח הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

דיון והכרעה

המבוטח טען שיש לראות את ההתכתבות בתחילת 2016 כדין וחשבון רב שנתי (המבוטח ציין בתכתובת עם הביטוח הלאומי שהוא עובד כעצמאי). זאת ועוד, דוחות המע"מ שהגיש לביטוח הלאומי מעידים באופן ברור על הכנסות העונות להגדרת עצמאי והביטוח הלאומי נחשף לדוחות אלה עוד בתחילת שנת 2016 (טרם האירוע מיום 9.6.18). מהמידע הנ"ל, היה אמור להיות ברור לביטוח הלאומי שהוא עונה להגדרת עצמאי ולא עצמאי שאינו עונה להגדרה.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור, וזאת מהנימוקים הבאים:

1. הביטוח הלאומי הודיע למבוטח מספר פעמים כי הוא עצמאי שאינו עונה להגדרה ואינו מבוטח בענף נפגעי עבודה, ואף ציין כי עליו להודיע ללא דיחוי על כל שינוי בהיקף שעות עבודתו ו/או הכנסותיו.

2. טענתו של המבוטח כי בהתכתבות אחרת עם הביטוח הלאומי, לעניין תאונת עבודה אחרת, הוא ציין שהוא עובד עצמאי, נדחתה, וזאת משום שלא ציין את גובה הכנסתו, את היקף שעות העבודה שלו ואת שינוי המעמד הנובע מכך.

3. דוחות המע"מ שהגיש לביטוח הלאומי אינם יכולים להיחשב בשום דרך כ"דין וחשבון" כדרישת תקנות הרישום או כמילוי חובת הרישום.

סיכום

פסק הדין ממחיש את חשיבות הדיווח לביטוח הלאומי בזמן אמת. לעתים הנסיון לחסוך שקלים בודדים עלול לעלות ביוקר במקרה של אירוע ביטוחי. יש להקפיד ולדווח לביטוח הלאומי על שינוי מעמד באמצעות טופס 6101 בלבד.

בכל שאלה בנושא הנ"ל, בנושאים ביטוח לאומי אחרים, מס הכנסה, מע"מ ודיני עבודה, הנכם מוזמנים לקבוצת "שואלים רואה חשבון".